1דמשאיל ליה קמ"ל דף קיד: תנו רבנן דברים כה ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו הא עשיר שכוב מאי קאמר אמר רב ששת ה"ק ואם איש עני הוא לא תשכב ועבוטו אצלך :2המלוה את חברו אינו צריך למשכנו ואם משכנו חייב להחזיר לו בד"א בשלא משכנו בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו ואינו עובר בכל השמות הללו שמות כ״ב:כ״ה עד בוא השמש תשיבנו לו זו כסות יום שניתנה ליחבול בלילה דברים כ״ד:י״ג השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש זו כסות לילה שניתנה ליחבול ביום וא"ר יוחנן משכנו ומת שומטו מעל גבי בניו:3דף קטו. ת"ר דברים כ״ד:י׳ לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נבנס לביתו של ערב וכן הוא אומר משלי כ״ז:י״ג לקח בגדו כי ערב זר ואומר משלי ז בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך עשה זאת איפה בני והנצל אם ממון יש לו בידך התיר לו פסת היד ואם לאו הרבה עליו רעים דבר אחר לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשכר חמר לשכר פונדק לשכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו במלוה ת"ל דברים כ״ד:י׳ כי תשה ברעך משאת מאומה:4מתני' אלמנה בין שהיתה עניה בין שהיתה עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר דברים כ״ד:י״ז ולא תחבול בגד אלמנה החובל את הרחים עובר בלא תעשה וחייב משום שני כלים שנאמר דברים כ״ד:ו׳ לא יחבול רחים ורכב ולא חבילת רחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר דברים כ״ד:ו׳ כי נפש הוא חובל:5גמ' אמר רב הונא חבל רחים לוקה שתים משום רחים ומשום כי נפש הוא חובל רכב לוקה שתים משום רככ ומשום כי נפש הוא חובל רכב ורחים לוקה שלש משום רחים ומשום רכב ומשום כי נפש הוא חובל ורב יהודה אמר חבל רחים לוקה אחת רכב לוקה אחת רחים ורכב לוקה שתים כי נפש הוא חובל דף קטו: לשאר דברים הוא דאתא דף קטז. תניא כוותיה דרב יהודה חבל זוג של ספרים וצמד של פרות יכול לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לא יחבול רחים ורכב מה רחים ורכב מיוחדין שהן שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בעצמו וע"ז בעצמו אף כל שהן שני כלים ועושין מלאכה אחת חייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו6ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה אתא לקמיה דאביי א"ל זיל אהדרה דהויא ליה דבר שעושים בו אוכל נפש ותא קום עליה כדינא אם יודה ישלם ואם יכפור ישבע רבא אמר לא צריך למיקם עליה בדינא יכול לטעון עד כדי דמיה ונשבע ונוטל ואביי ליה ליה האי סברא ומאי שנא מהנהו עיזי דאכלי חושלא בנהרדעא ואתי מרא חושלא תפיס בהו וקא טעין טובא ואמר אבוה דשמואל יכול לטעון עד כדי דמיהן התם לאו מידי דעבוד לאושולי ולאגורי הוא הכא מידי דעבוד לאושולי ולאגורי הוא דשלח רבי חנינא בר אבא דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן ורבא7לית ליה האי סברא והא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר אמר לך רבא מי דמי התם בזוגא דסרבלא עביד איניש דמשאיל ומוגר הוא הכא בסכינא דאשכבתא לאו מידי דעביד לאושולי ולאגורי הוא כיון דמיפגמא קפדי אינשי ולא מושלי והלכתא כרבא:8מהא שמעתא שמעינן דמאן דמפקיד גבי חברי מידי מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר או אושליה לדידיה וידיע ההוא מידי ההוא דיליה בסהדי ואע"ג דאפקדיה או אושליה דלאו באפי סהדי ואמר הלה לקוח הוא בידי או משכון הוא בידי אינו נאמן ואפי' מת ההוא דאיתפקיד גביה וטענו בניה דלקוח הוא או משכון הוא גבי אבוהון לא מהימני דכי היכי דאבוהון לא מהימן הוא הדין נמי אינון לא מהימני כי הא דרבא דאפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר ושמעינן נמי מכללא דאי אפקדיה או אושלי לחבריה באפי סהדי אע"ג דליתיה לההוא מידי מדברים העשויים להשאיל ולהשכיר ואמר חזרתיו ולקחתיו ממנו אינו נאמן דלא איצטריכא הא דשלח ר' חנינא בר אבין אלא היכא דלא אושליה ולא אוגריה באפי סהדי אבל היכא דאוגריה או אושליה באפי סהדי אע"ג דליתיה מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר הא איכא סהדי דשאלה גביה הוא הילכך אי אמר חזרתיו ולקחתיו ממנו אינו נאמן ובהדיא גרסינן בפ' חזקת הבתים דף מו. מותיב ר"נ בר יצחק אומן אין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה היכי דאמי אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה אלא לאו דליכא עדים ושמעינן מינה דהיכא דאיכא עדים דיהביה ניהליה להאי מנא באפייהו אפילו אחר שאינו אומן אין לו חזקה וכבר ביררנוהו בפ' המפקיד וכן הלכתא9ואע"ג דחזינן למקצת רבוואתא דסבירא להו דהאי דשלח רבי חנינא דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן ורבא נמי דאפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר במי שטענוהו כלים המונחין תחת כנפיו הוא מהא שמעתא שמעינן דלאו הכי מילתא דאי איתיה להאי סברא לא הוה מקשינן עליה דרבא כדאמרי' בסכינא דאשכבתא יכול לטעון עד כדי דמיה מהא דאפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר הם הכא נמי ואע"ג דמקשינן מינה ה"ל לפרוקי מי דמי התם בשטענוהו כלים הניטלין תחת כנפיו הכא לא ומדלא פריק הכי אלא קפריק התם עביד איניש דמושיל הכא כיון דמיפגמא לא מושלי אינשי שמעינן דהאי דשלח רבי חנינא בר אבין אכולי עלמא הוא וכן הלכתא :10סליק פרק המקבל11דף קטז: הבית והעליה של שנים שנפלו שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ורואין אלו אבנים ראויות להשתבר היה א' מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות מן החשבון:12גמ' מדקתני סיפא רואין אלו אבנים ראויות להשתבר מכלל דאיכא למיקם עלה דמילתא אי בחבט' נפל אי בחבסא נפל אי הכי רישא נמי אמאי חולקין ניחזי אי בחבטא נפל עלייתא איתבור
